Help
Options
Didn't know it?
click below
click below
Knew it?
click below
click below
Don't Know
Remaining cards (0)
Know
retry
shuffle
restart
0:00
Embed Code - If you would like this activity on your web page, copy the script below and paste it into your web page.
Normal Size Small Size show me how
Normal Size Small Size show me how
מבני 064238
מבנה ותכונות חומרים ביולוגים 064238
| Term | Definition |
|---|---|
| 104.45 | זווית ממוצעת של מולקולת מים |
| 0.96 A | אורך קשר חמצן מימן במולקולת מים |
| 6.2e-30 C*m | מומנט הדיפול במים |
| 4 | מספר קשרי המימן המקסימאלי במים |
| 1.86 A | בקשר מימן (במים) מרחק בין מימן לחמצן |
| 2.76 A | בקשר מימן בקרח המרחק בין חמצן לחמצן |
| Hexagonal ice | מספר מבנים טאדרלים שמתחברים. קרח נורמלי |
| cubic ice 1C | צורון מטה סטבילי של קרח. נוצר כתוצאה מדחיסת אדי מים בטמפרטורות נמוכות (מינוס שמונים מעלות צלזיוס) . יחזור להיות הקסגונאלי. מסודר בצורת FCC |
| FCC | face centered cubic האטומים מסודרים בפינות ובמרכזים של כל אחת מששת הפיאות של הקובייה |
| cubic ice ten (ice X) | נוצר בלחץ מאוד גבוה של מעל ל-10e11 קשרי החמצן מתכווצים, המולקולות הרבה יותר צפופות והפוטונים נמצאים במרחקים שווים. צפיפותו 2.51-2.785 גרם לסנטימטר מעוקב. מבנה של BCC. |
| BCC | body centered cubic אטומים משובצים בפינות של כל פאה ואטום אחד במרכז. |
| 3.984 | הטמפרטורה בה מתקבלת הצפיפות המקסימלית של המים |
| 10e-12 שניות | אורך חיים של קשר מימן |
| clusters | מבנה הנוצר כשכמה מולקולות מים מתחברות בניהן בקשרי מימן. |
| אוקטמרים | חיבור של כמה קלסטרים קטנים של מים. |
| icosahedral cluster | 280מולקולות מים יוצרות מבנה זה. פועל לפי מודל הצברים המהבהבים. |
| מודל הצברים המהבהבים | מולקולות מים יוצרות צברים שנוצרים ונעלמים במהירות. למבנים יש יכולת לעבור ממצב דחוס לפתוח (דמוי הבהוב). עם עליית הטמפרטורה הצברים קטנים (בממוצע) ומשך חייהם מתקצר. |
| surface/vicinal water | מים בקרבת משטח. מאופיינים בדרגת סדר גבוהה יותר. תכונותיהם קצת שונות ומשפיעות על אינטרקציות בין חלבונים, פולימרים ותמיסות. רוב המים במערכות ביולוגיות הם כאלה. |
| kosmotrope | קוסמוטרופים- יוצרי סדר. בדר"כ בעלי צפיפות מטען גבוהה. יוצרים אינטרקציות חזקות יותר עם המים בהשוואה לאינטרציות מים-מים. |
| chaotrope | כיאוטרופים- יוצרי באלגן. בדר"כ בעלי צפיפות מטען נמוכה ופולריזביליות גבוהה. |
| anhydrobiosis | תופעה המתארת השרדות בתנאי יובש וחזרה לחיים מלאים כשיש מים. הסוכרים תורמים ליציבות חלבונים ובכך מאפשרים את התופעה. |
| cryoprotectors | סוכרים מגנים על חלבונים ומולקולות ביולוגיות בפני קיפאון או טטמפרטורות גבוהות. |
| PNIPA | מולקולת מודל המורכבת מקבוצות אמידיות ומקבוצות הידרופוביות. מאפשר ללמוד על תכונות של חלבונים. שוקע כשמחממים אותו. |
| מספר הידרטציה | מספר מולקולות המים המרכיבות את הקלסטר שעוטף מולקולת סוכר. |
| מוטרוטציה | סוכרים בסביבה מימית נסגרים למצב טבעת ונפתחים בש"מ.נוצרים אחד משני איזומרים אלפא (אקסיאלי) או בטא (אקווטוריאלי). |
| isentropic compressibility | מקדם הדחיסות של חומרים. נמדד באמצעות התקדמות גלי קול בתווך ומדידת צפיפות התווך. |
| MD | דינמיקה מולקולרית, מציאת קשר בין מספר קשרים של הסוכר עם המים כתלות בסוג הסוכר. |
| radial distribution | עבור אטום- בוחנים את המרחקים שלו מכל העצמים הסובבים אותו 360 מעלות. קובעים את שכיחות האטומים מהסוגים הנמצאים סביבו. |
| Ks app | פרמטר הקשור ליכולת ההידרטציה בתמיסה. יותר סדר יהיה יותר דחוס. סוכר ומלח קוסמוטרופי יתנו ערך שלילי וכאוטרופי יתן ערך חיובי. |
| cloud point | הנקודה בה מתקבלת עכירות כתוצאה משקיעת הPNIPA. |
| tamplate אפקט | מדבר על היכולת של מולקולות המיים להסתדר סביב איזומרים שונים של סוכר. ככל שיותר מסודר ככה מספר ההידרטציה יהיה גבוה יותר כתוצאה מהידרטציה קואופרטיבית. |
| DSC | מכשיר שבו מחזיקים תמיסה אחת ומחממים אותה כך שאפשר לבדוק אם נקלט או נפלט חום בתהליך. |
| Kd | קבוע שמתאר את ההגנה של הסוכר על החלבון מפני דנטורציה. מאפשר השפעה בפני סוכרים שונים. יותר גדול חלבון יותר מוגן. |
| דנטורציה קרה | תופעה בה חלבונים עוברים דנטורציה בטמפרטורות נמוכות |
| מספר הקואורדינציה של השריג | מספר השכנים הקרוביים ביותר של למולקולה בשריג. בשריג קובייתי סכ"ה יש 6. בטטראדרלי יש 4. |
| מתח פנים | האנרגיה החופשית על פני השטח. עודף האנרגיה של מולקולה הנמצאת בפני השטח ליחידת שטח. |
| חומר פעיל שטח | חומר שמעדיף להיות בפני השטח ולא בתוך הבאלק. |
| Interfacial Tension מתח בין-פנים | המתח הנוצר בין שני נוזלים שלא מתערבבים בניהם. |
| אדהזיה | הדבקה. כאשר מדובר על שני חומרים שונים שיש ביניהם משיכה שגורמת להם להידבק אחד לשני. |
| קוהזיה | לכידות. כאשר מדובר על חומר אחד. המשיכה בין המולקולות גורמת להן להיות מלוכדות (היווצרות טיפת מים). |
| אנרגיית ההדבקה | העבודה שצריך להשקיע בשביל להפריד שני חומרים שצמודים זה לזה. |
| contact angel = זווית המגע | הזווית בתוך הנוזל, בין המשיק לטיפה לבין המשטח בנקודת המגע. |
| לציטין | חומר פעיל שטח. ניתן להוסיף לאבקת קקאו כדי לשפר את הרטבתה |
| חוק הכלים השלובים | גובה פני נוזל בכלים שלובים ישאף להיות שווה |
| אגלומרציה | מרססים את קוביית האבקה (כמו קוביות סוכר) בחומר שידביק את הגרגירים ובכך יוצרים "גוש פורוזיבי" |
| Ostwald ripening | תופעה המתארת מצב בו יש שני פוטנצאלים גבוה ונמוך- מעבר החומר יהיה מהגבוה לנמוך (מטיפה קטנה לטיפה גדולה)- גדילת גבישים גדולים על חשבון קטנים בטמפרטורה קבועה. |
| סופר סטורציה | כמה צריך לעבור מעבר לנקודת שיווי המשקל כדי להתחיל את מעבר הפאזה |
| נוקלאציה ראשונית | מצב בו עוד אין אף חומר במצב של הפאזה החדשה וצריך להתחיל להיווצר הגרעין. יכול להיות הומוגני או הטרוגני |
| נוקלאציה הומוגנית | כאשר החומר המתגבש יוצר את גרעין הגיבוש בעצמו, בלי שום עזרה |
| נוקלאציה הטרגונית | יש חומר נוסף שמעורב בהתגבשות. למשל פיזור של יודיד הכסף כדי לעודד יצירת גשם. |
| נוקלאציה משנית | מתחילים להיווצר מוקדי גיבוש חדשים על פני הגבישים הקיימים |
| Seeding | זירוז תהליך הגיבוש על ידי פיזור גרגרים המהווים מרכזי גיבוש שנוח מאוד להתגבש על פניהם ולמעשה מאפשרים להתגבר על המחסום האנרגטי הדרוש להיווצרות הראשונית של הגביש. |
| cohesion energy | הקשרים שנוצרים בהתגבשות משחררים אנרגיה (חום) ומעודדים את המשך ההתגבשות |
| Induction time | שיטה למדידת נוקלאציה על ידי הבחנה (בעין או במיקרוסקופ) בגביש הראשון שנוצר. לא מדוייק. |
| Cryosurgery | הקפאת אזור בגוף ואז יש הרס של הרקמה והרבה יותר קל להסיר יבלות למשל |
| arrested state | מעל ריכוז מסוים של סוכר תהליך הקריסטליזציה מופסק |
| מצב זכוכיתי | מוצק אמורפי שנוצר כתוצאה מחוסר יכולת להסתדר בצורה מסודרת בגלל קירור מהיר מדי או ריכוז גבוה מדי. |
| הנקודה האוטקטית | הגבול בין ההקפאה לבין גבול המסיסות של הסוכר. מתחתיה כל החומר הופך למוצק |
| Tg’ | טמפרטורת המעבר הזכוכיתי של התמיסה הכי מרוכזת שאשר להגיע אליה ( Cg’ ) כשעושים קירור מאוד איטי. |
| פלסטיסייזרים | חומרים שמורידים את טמפרטורת המעבר הזכוכיתי |
| DSC | Differential Scanning Calorimetry Tg שיטה לקביעת |
| מולקולה אמפיפילית | בעלת חלק הידרופילי (בדר"כ מסומן כראש) וחלק הידרופובי (הזנב) ובניהם קשר קוולנטי. |
| מיצלה | המבנה הפשוט ביותר של התארגנות עצמית. חייב לעמוד בכמה קריטריונים. האזורים ההידרופובים נמצאים בתוך הליבה ומוגנים ע"י הראשים ההידרופילים. |
| ליפוזומים | חלק ממערכת המרה. ממברנה עגולה שהיא דו שכבה כאשר בתוכה ומחוצה לה יש מים. יכול להיות ויסקולה או שלפוחית |
| מערכת קולואידית | בנויה משתי פאזות לפחות, אחת רציפה והשנייה רציפה או בדידה. לפחות מימד אחד צריך להיות בסדר גודל של ננומטרים עד מיקרונים בודדים. |
| מולקולות צוויטריוניות | מטען כולל אפס אך עדיין מכילות מטענים ולכן יוכלו למשוך מטענים מנוגדים. |
| CMC | critical micelle concentration מעל ריכוז זה המולקולות כבר לא מורידות את מתח הפנים . הן נכנסות לבאלק ומתחילות להתארגן במבנים מסודרים. ריכוז אגרגטים קריטי. |
| עודף השטח | כמות החומר הפעיל שטח הספוחה ליחידת שטח. נותן אינדיקציה לאינטרקציות בין האינטרפייס לבאלק. |
| מספר אגרגציה | מספר המונומרים שיש בכל חלקיק (לדוגמא במיצלה). |
| פרמטר המארז P | מספר חסר מימד התחום בין 1/3 ל-1. מסמן את היחס שבין שטח החתך ההידרופובי לשטח החתך ההידרופילי (בין הזנב לראש). |
| worm-like או thread-like | בעלי פרמטר מארז בערך חצי. גורמים להעלאת הצמיגות. תכונות דומות לפולימרים- יכולים ליצור אינטרקציות בניהם. נחשב קולואידי כי הקוטר מוגבל. |
| sponge phase | מערכת קולואידית רציפה בתמיסה. המערכת הזו נקראת דו-רציפה, יש רצף גם לממברנות וגם לתעלות המים. |
| lyotropic liquid crystals | גביש נוזלי. מערכת שאבני הבניין שלה יכולות להיות מסודרות ברצף מחזורי במרחב או רק בשני מימדים ואפילו במימד אחד. .lyotropic נוסף כשהסידור נעשה בתמיסה. |
| פאזה למילארית | מבנה של דו-שכבה (אחת מעל השנייה). סידור חד מימדי אין סדר, הממברנה יכולה לנוע איך שהיא רוצה. יש רצף של המים אבל אין רצף של החומר. |
| פאזה קובית דו-רציפה | משטחים של דו-שכבה שיש ביניהם רצף בתמיסה. יש סידור מרחבי בשלושה מימדים. מאוד צמיגה, הקשרים בין המולקולות מאוד הדוקים ותנועתם מוגבלת. מבנה דמוי ג'ל |
| פאזה הקסגונאלית | מסודרת בשני מימדים והצמיגות שלה פחות גבוהה מאשר בפאזה הקובית. |
| פאזה קובית לא-רציפה | אגרגטים קטנים (מיצלות) שמסודרים באיזשהי מחזוריות במרחב ויוצרים מבנה תלת מימדי. צמיגות פאזה זו גבוהה יחסית אך יותר נמוכה בהשוואה לקובית הרציפה. |
| פאזה מיצלרית | ריכוז נמוך וטמפ' נמוכה. מבנה של מיצלות מפוזרות במרחב |
| Beta casein | לא מכיל קשרי דיסולפיד. חלבון ללא מבנה שלישוני, אך מאחר בעל אמפיפיליות גבוהה כך שהוא מצליח להתארגן במבנים של מיצלות. |
| ITC | מכשיר מאוד מדויק שמאפשר לקבל נתונים תרמודינמיים באמצעות טיטרציה איטית. |
| טמפרטורת קראפט | טמפרטורה מינימאלית בה יכולה להתרחש התארגנות עצמית. מתייחסת לחומרים טעוניים שמסיסותם תלויה חזק בטמפרטורה. |
| קו הCMC | מתאר את הריכוז שמתחתיו יהיו מונומרים בתמיסה ומעליו יווצרו מבנים. |
| נקודת קראפט | נקודת המפגש בין קו המסיסות לקו הCMC. מתחתיה יש שיקוע, מעליה מבנים. מאפיין מערכות של חומרים טעונים. |
| Hydrotropes | סוג של מלחים בעלי טבעת ארומטית הידרופובית ונפחית. משתלבת בתוך המבנים הנוצרים בתמיסה ומקנה תוספת של קשרים הידרופובים. גורמים לגידול המיצלות. |
| CIP | contact ion pairs |
| matching affinities | התיאוריה של קולינס הטוענת שאינטרקציות מועדפות מתקיימות בין יונים עם תכונות דומות. |
| Fluid lamellar | פאזה למילארית מעל טמפ' המעבר |
| Gel Phase | פאזה למילארית מתחת טמפ' המעבר |
| Crystalline lamellar | פאזה למילארית, דו- שכבה מוצקה |
| cloud point | הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה מתרחשת הפרדת פאזות ומתקבלת עכירות בתמיסה. מאפיין מערכות לא יוניות. |
| Stern שכבת | השכבה הקרובה ביותר לחלקיק, בה צפיפות המטענים החיוביים היא הגבוהה ביותר. |
| פוטנציאל zeta | מדידת הפרש הפוטנציאלים בין פני החלקיק הטעון לבאלק. ערך זה מעיד על יציבות התמיסה. |
| Debye length | מדד המייצג עד איזה מרחק מורגש המטען שיש על חלקיק. |
| Small Angel X-Ray Scattering | זוהי שיטה בה מקרינים את הדוגמה בקרני x-ray ומודדים באמצעות גלאי את פיזור האור. השיטה מאפשרת לקבל מידע מבני לגבי הצורה וגודל האגרגט וגם על המבנה הפנימי שלו. |
| עקומת SAXS | עוצמת הפיזור כפונקציה של וקטור הפיזור (שהינו פרופורציוני הפוך לממד האופייני של - החלקיק). |
| DPPC | מערכת ליפידים בעלת שני זנבות שומניים ו- Tm=41 C |
| פולימר | מקרומולקולה שבנויה מהרבה יחידות קטנות (מעל 50) חוזרות המחוברות ביניהן בקשרים קוולנטיים. |
| אוליגומר | מספר קטן (3-50) של מונומרים |
| הומופולימר | פולימר המורכב מיחידות חוזרות של אותו מונומר. |
| הטרופולימר | פולימר המורכב מיחידות חוזרות של מונומרים שונים. |
| בלוק קופולימר | פולימר בו אבני הבניין מסודרות כבלוקים. |
| Alginate | מופק מאצות. זהו די-בלוק קופולימר לינארי שאינו מסועף, המורכב מ- D-mannuronic acid (M) ומ- L-guluronic acid (G) המחוברים בקשרי ביטא (1 ל-4). נבדלים זה מזה בריכוז של M ו-G. |
| Carageenan | זהו פולימר שהוא alternating – המונומרים A ו- B חוזרים לסירוגין |
| Core | ליבה הידרופובית |
| Corona | מעטפת הידרופילית |
| layer by layer | שיטה בה מספחים פולימרים אחד על השני כל פעם עם מטען נגדי. |
| אמולסיה | מערכת הטרוגנית שמכילה לפחות מומס אחד שלא מסיס במים. בנוסף יש חומר בין הפאזה ההידרופילית להידרופובית שמייצב את פני השטח. 0.4 ננומטר ומעלה. |
| HLB פרמטר | המבטא את התכונות ההידרופיליות והליפופיליות של חומר אמפיפילי. בעל ערך מספרי בטווח 1-20. מספר נמוך- מסיס שומן, מספר גבוה- מסיס מים. |
| PIT | phase intersion temperature טמפרטורת מעבר מפאזה אחת לשנייה דרך המערכת הדו רציפה כתלות בטמפרטורת המים. |
| דרגת הפולימריזציה | מספר המונומרים המרכיבים את הפולימר. - n |
| תכונות קוליגטיביות | תכונות אלו כוללות את הורדת נק' הקיפאון, העלאת טמפ' הרתיחה, לחץ אדים ולחץ אוסמוטי והן תלויות במספר המולקולות. |
| static light scattering | שיטת פיזור אור. שיטה רגישה למשקל המאפשרת למדוד ממוצע משקלי. |
| centrifugal sedimentation | משקעים את המולקולות בעזרת צנטריפוגה בגרדיאנט ריכוזים של סוכרוז. שיטה למציאת ממוצע Z. |
| אינדקס הדיספרסיה | מדד לפיזור |
| Graft copolymer | בלוקים של מונומר אחד מופיעים בהסתעפויות מהשרשרת הראשית העשויה בלוק של מונומר שני. |
| קונפיגורציה | המבנה הסטראוכימי של המולקולה. מבנה זה לא יכול להשתנות במעבר בין ממסים שונים. |
| End to End distance | המרחק בין קצה אחד לשני של הפולימר, נקרא R |
| RH | רדיוס הידרודינמי. פולימר בנוזל נע וזורם- מעוכב על ידי חיכוך. התייחסות כמן כדור סגור וקשיח שנע באותה מהירות בתמיסה. כלומר מהירות כדור אקויולנטי, שמהירותו זהה ובאותה התנגדות של תמיסה. |
| Rg | מתאר את פיזור המסה סביב מרכז המולק'. זהו מדד נוסף לגודל שהפולימר תופס בתמיסה. מרחק מרכז הפולימר מהאטום. |
| צעדי השיכור | מודל המתאר על תנועת הפולימר בצורה אידאלית בה אין הגבלה על הזוויות המותרות בין כל שני מונומרים. זהו כיוון אקראי. |
| C∞ | מדד לקשיחות השרשרת. ערך גדול מ1. מראה כמה אילוצים יש על השרשרת. השוואה בין פולימר אמיתי במצב טטא להליכה אקראית |
| מצבט טטא | מגדיר תנאים בהם האינטרקציה בין כל שני מונומרים זהה לאינטרקציה עם הממס. כלומר יש אדישות לממס ולכן מדובר בממס אדיאלי. |
| excluded volume | אפקט הנפח המוכלל או הימנעות עצמית מהליכה אקראית- הנפח המגביל של חלקיק הוא נפח אליו מרכז המסה של חלקיק אחר לא יכול להיכנס. |
| פקטור אלפא | פקטור התפרשות השרשרת. אפקט הממס בלבד- פריסת הפולימר בממס מסויים לעומת בטטא. |
| Kuhn step | האורך הממוצע של כל וקטור המתקבל כתוצאה מהכרחת פולימר להתנהג לפי מודל השיכור. מתקבל מתוך המודל האוניברסלי. מדד לקשיחות השרשרת. |
| q- persistence length | מתאר את אורך הקטע עד שההסתברות ללכת בכיוון המקורי יורדת ב- e/1 |
| mesh size (קסיי) | המרחק הממוצע בין שתי שרשראות שקרובות זו לזו. מדד הופכי לריכוז התמיסה. |
| הנחת השדה הממוצע | ההסתברות למצוא מונומר בתא סמוך מסויים שווה לשבר הנפח של המונומר בתמיסה. הנחת יסוד בתיאורית פלורי הגינס. |
| חיי | מקדם האינטרקציה במערכת התמיסה פולימר לפי פלורי הגינס. |
| ucst | הנקודה הקריטית- upper critical solution temp מעליה התמוססות ספונטנית מתחתיה סיכוי להפרדת פאזות. |
| LCST | מעל העקומה נקבל שתי פאזות וכשמקררים מגיעים לפאזה אחת. |
| נוזל ניוטוני | בעל צמיגות קבועה בטמפ' נתונה. מאמץ הגזירה פרופורציונלי לקצב הגזירה ומתקבל קו לינארי. |
| נוזל פסאודופלסטי | צמיגותו יורדת עם העלייה בקצב גזירה |
| נוזל בינגהם | נוזל בעל מאמץ כניעה yield stress . לא יתחיל לזוז לפני שנפעיל עליו מאמץ כלשהו. |
| נוזל דילטנטי | צמיגותו עולה עם העלייה בקצב הגזירה |
| טיקסוטרופיים | הצמיגות תרד במהלך הפעלת כוח הגזירה, אך תחזור למצב המקורי לאחר זמן מה. |
| ריאופקטיים | גזירה גורמת לבניית מרקם, כלומר, לעליה בצמיגות. |
| ויסקואלסטיות | תכונות אלסטיות ותכונות זרימה ביחד. קצב בין המאמץ למעוות משתנה עם הזמן. |
| creaming | אם צפיפות החלקיק נמוכה מצפיפות הנוזל, הוא יצוף. דוגמא:תופעה בה שומן צף למעלה ולמטה נשאר חלב רזה. |
| תרחיף | חלקיקי מוצק מפוזרים בתוך נוזל |
| קצף | גז מפוזר בנוזל או במוצק |
| איירוסול | טיפות נוזל מפוזרות בגז |
| פלוקולציה | תהליך הפיך בו החלקיקים נצמדים זה לזה, אך כל חלקיק שומר על זהותו. |
| קואגולציה | תהליך בלתי הפיך בו החלקיקים נצמדים בצפיפות זה לזה ומתחברים. |
| קואלסנס )איחוי( | התלכדות של טיפות |
| סינרזיס | יציאת מים כתוצאה מהתכווצות הג'ל |
Created by:
shani weiner
Popular Engineering sets