Help
Options
Didn't know it?
click below
click below
Knew it?
click below
click below
Don't Know
Remaining cards (0)
Know
retry
shuffle
restart
0:00
Embed Code - If you would like this activity on your web page, copy the script below and paste it into your web page.
Normal Size Small Size show me how
Normal Size Small Size show me how
מושגים א"ר
מושגים למבחן באיטלגנציה רגשית
| Term | Definition |
|---|---|
| הספר "אינטליגנציה רגשית" של גולמן | ספר שכתב בשנת 1995 ונחשב למקור חברתי לעליית המושג גרם לעלייה בעניין הציבורי והמחקרי בתחום. ספר זה הפך לפופולרי מכיוון שהוא דיבר על א"ר כמערכת כישורים נלמדים שכל אחד יכול להשיג (בניגוד לאינטליגנציה קוגניטיבית) והדגיש את חשיבותה להצלחה בחיים. |
| ספר עקומת הפעמון | בשנת 1994 ונחשב למקור חברתי לעליית המושג א"ר. עסק בהתפלגות האינטליגנציה הכללית באוכלוסייה וטען שלאינטליגנציה גורם גנטי מרכזי שמבדיל בין בני אדם ספר זה גרם לביקורת כנגד התפיסה שהאינטליגנציה קבועה מראש ולחיפוש גורמים חלופיים האחראים להצלחה בחיים, כגון א"ר |
| רוח התקופה | מקור חברתי לעליית המושג א"ר. התקופה העכשווית מעודדת ביטוי רגשות באופן חופשי יותר ומדגישה את תפקיד הרגשות בהסתגלות האנושית. רוח התקופה העכשווית קמה כתגובת נגד לטכנוקרטיה המערבית המדגישה הכשרה אקדמית, מבחנים מתוקננים והסתמכות על מידע סטטיסטי. |
| הגישה המסורתית לרגש | הגישה המסורתית רואה את הרגש והקוגניציה כשני ניגודים, כאשר השכל הוא עליון והרגש נחות. לפי גישה זו, האינטלקט מייצר מידע נכון ומדויק ואילו הרגש עמום, פוגע בהסתגלות ומפריע לתהליך החשיבה; הרגש הוא גורם מסוכן המעודד חוסר שכלתנות, אימפולסיביות ונהנתנות. |
| הגישה המודרנית לרגש | הגישה המודרנית רואה את הרגש והקוגניציה כשני צדדים לאותו מטבע, כאשר ההיגיון והרגש עובדים יחד ואף ההיגיון משרת את הרגש. לפי גישה זו, הרגשות מגבירים את היכולת הקוגניטיבית; לרגשות תפקיד הסתגלותי בכל התהליכים הפסיכולוגיים לרבות הקוגניטיביים. |
| פסיכולוגיה חיובית | גורם אקדמי לעליית המושג א"ר. ענף העוסק בחקר מקורות האושר, הסיפוק והרווחה, במטרה להבין את הצדדים החיוביים ולטפח היבטים יצירתיים, חיוביים ואדפטיביים. מחקרים בתחום תורמים להתפתחות המחקר של א"ר בכך שעוסקים בשיפור איכות החיים בסביבה החברתית, הלימודית והתעסו |
| אינטליגנציה קוגניטיבית (כללית) | היא כנראה מושג רב ממדי והדעות חלוקות באשר להגדרתה. החוקרים מסכימים שהיא כוללת את המרכיבים הבאים: • יכולת/ככושר קוגניטיבית • חשיבה אנליטית ויכולת ניתוח ופתרון בעיות • יכולת פתרון בעיות ביעילות (בדיוק ובמהירות) • מסייעת להסתגלות לסביבה |
| מודלים מבניים/סגורים | מודלים המבוססים על מבחני משכל וממצאים אמפיריים. מחולקים למבניים (ספירמן - יכולת לפתרון בעיות) והיררכיים (קאטל - אינטליגנציה זורמת ומגובשת). מודלים אלו מגדירים את רכיב ה"אינטליגנציה" במושג אינטליגנציה רגשית. |
| מודלים מערכתיים/פתוחים | מודלים המגדירים אינטליגנציה באופן רחב מהמקובל, וכוללים כישורים מגוונים כגון מוזיקה, תנועה ויכולת בינאישית. דוגמה לכך: תיאוריית 7 האינטליגנציות המרובות של גרדנר. מודלים אלו מתייחסים לרכיב ה"אינטליגנציה" במושג א"ר. |
| תיאוריית ה-g של ספירמן | מודל מבני של ספירמן המבוסס על ניתוח גורמים. כולל את גורם g (יכולת כללית המחלחלת לכלל המטלות) וגורמי s (יכולות ספציפיות כגון שפה). "יכולת פסיכולוגית" לשיפוט רגשות ומצבי רוח הוגדרה כגורם s, ומהווה את רכיב ה"אינטליגנציה" במושג אינטליגנציה רגשית (א"ר). |
| אינטליגנציה זורמת | אינטליגנציה זורמת: כשרים מולדים המושפעים מעט מניסיון, השכלה או חינוך (כמו אינדוקציה וחשיבה כמותנית). מסייעת לפתרון בעיות חדשות ופוחתת עם הגיל. רכיב בתיאוריית קאטל (זורמת ומגובשת) המתייחס לרכיב ה"אינטליגנציה" במושג א"ר. |
| אינטליגנציה מגובשת | כשרים קוגניטיביים שנרכשים ומתגבשים במהלך החיים דרך חינוך, השכלה ואימון (כמו הבנת הנקרא ואיות). יכולת זו עולה עם הגיל. חלק מתיאוריית קאטל (זורמת ומגובשת), המהווה את רכיב ה"אינטליגנציה" במושג אינטליגנציה רגשית (א"ר). |
| אינטליגנציות מרובות | מודל מערכתי עם 7 סוגים: לשונית, לוגית-מתמטית, מרחבית, מוזיקלית ותנועתית. שתיים דומות לא"ר: בין-אישית (הבנת רגשות וכוונות האחר) ותוך-אישית (מודעות לרגשות, צרכים ויעדי העצמי). רכיב ה"אינטליגנציה" במושג א"ר. |
| חוקי הרגש | רגש כחוויה סובייקטיבית (עונג/כאב) המצייתת ל-11 חוקים אוניברסליים. אלו דפוסים לא רצוניים הניתנים לבקרה חלקית (וויסות רגשי). לדוגמה: חוק החשיבות - רגש כלפי אירוע המשפיע על יעדי האדם. החוקים מסייעים לחקר וניבוי רגשות. |
| חוק משמעות המצב | אחד מ-11 חוקי הרגש הקובע כי רגש נובע מהמשמעות או הפרשנות שניתנת למצב. מבנה המשמעות מכתיב את הרגש באופן מדויק וקבוע. לכן, כדי לנבא איזה רגש יתעורר בסיטואציה, חובה להבין כיצד האדם מפרש אותה באופן סובייקטיבי. |
| חוק החשיבות | אחד מ-11 חוקי הרגש שמנה פריידה. חוק החשיבות גורס כי רגשות מתעוררים בתגובה לאירועים שחשובים להשגת יעדים של האדם, כך שדבר החשוב לאדם יעורר בו רגש. |
| חוק ההתרגלות | אחד מ-11 חוקי הרגש שמנה פריידה. חוק ההתרגלות גורס כי אנחנו מתרגלים לרגשות, כך שתחושת עונג מתמשכת או תחושת כאב מתמשכת נחלשות ומאבדות מעוצמתן. |
| מוכנות פעולה | רגשות מספקים מוכנות לפעול באופן מסוים. מוכנות זו באה לידי ביטוי ברצון או דחף להתמודד עם משהו, להתרחק ממנו או להסיט את תשומת הלב למשהו אחר; בדחף לפעול ללא פעולה ספציפית (כשמדובר בהתרגשות); ברצון או דחף לעצור, לרסן או לאבד עניין. |
| ויסות על ידי אסטרטגיית הערכה מחדש | אסטרטגיה במודל הוויסות של גרוס ומקריי המתרחשת בשלב מוקדם, לפני שנוצרת תגובה רגשית. מבוססת על שינוי הדרך בה אנו מעריכים את המצב, בין אם על ידי חשיבה מחדש על הסיטואציה עצמה ובין אם על ידי שינוי התפיסה בנוגע ליכולת ההתמודדות שלנו איתה. |
| מודלים של יכולת | מודלים של יכולת (מאייר וסאלוביי): א"ר כמערכת יכולות קוגניטיביות לעיבוד מידע רגשי לפתרון בעיות. 4 רמות היררכיות: תפיסה וביטוי רגשות, הטמעת הרגש בחשיבה, ניתוח והבנה רגשית, וניהול/וויסות רגשות באופן המקדם צמיחה רגשית ואישית. |
| מודלים מעורבים | מודלים מעורבים: א"ר כשילוב של יכולות קוגניטיביות (מנטליות) עם תכונות אישיות. זו תפיסה רחבה הכוללת גורמים מוטיבציוניים, נטיות רגשיות ונטיות אופי. דוגמה מרכזית היא המודל של בר-און. המודל מתמקד בשילוב שבין "יכולת" ל"אישיות" בתפקוד ובהסתגלות. |
| הטמעת רגש בחשיבה | הרכיב השני במודל מאייר וסאלוביי. יכולת לקידום חשיבה בעזרת מידע רגשי הכוללת יצירת רגשות המסייעים לזיכרון, לשיפוט ולקבלת החלטות; שימוש במצבי רוח משתנים כדרך לשקול זוויות ראייה שונות; וגיוס רגשות שונים באופן אקטיבי כדי לקדם פתרון בעיות יצירתי וגמיש. |
| המודל של בר און | מודל מעורב לא"ר הרואה בה כמערך של יכולות, כשירויות ומיומנויות חברתיות שמאפשרות לאדם להתמודד עם דרישות היום-יום ולהיות יעיל יותר בחייו. למודל חמישה תחומי תפקוד: מיומנויות תוך אישיות, מיומנויות בין אישיות, כושר הסתגלות, התמודדות עם לחץ ומצב רוח כללי. |
| המודל של גולמן | מודל מעורב המשלב יכולות, תכונות ומוטיבציה להצלחה בחיים. בנוי מחמישה תחומים על ציר הכרה/וויסות מול עצמי/אחר: מודעות עצמית (הכרה+עצמי), מודעות חברתית (הכרה+אחר), ניהול עצמי (וויסות+עצמי) וניהול יחסים (וויסות+אחר). כולל גם מוטיבציה עצמית כבסיס להישגים. |
| מודעות עצמית של מנהיג לפי גולמן | אחד מחמשת מרכיבי א"ר בעבודה. מנהיגים מבינים את השפעת רגשותיהם על עצמם ועל הסביבה, מדברים בגלוי על חוזקות וחולשות ומקבלים ביקורת. המודעות לגבולות היכולת מסירה את הפחד מקבלת עזרה ומאפשרת הובלה ריאלית ואותנטית המקדמת את יעדי הארגון ואת צוות העובדים. |
| ויסות עצמי של מנהיג לפי גולמן | אחד מחמשת המרכיבים של א"ר המיושם במקום העבודה. לפי גולמן, מנהיגים בארגונים ניחנים בוויסות עצמי – הם שולטים ברגשות שלהם והוויסות הוא כמו שיחה פנימית מתמשכת. לוויסות של מנהיג יש אפקט "זליגה למטה" – אם המנהיג מווסת העובדים רגועים יותר. |
| מוטיבציה של מנהיג לפי גולמן | אחד מחמשת המרכיבים של א"ר המיושם במקום העבודה. לפי גולמן, למנהיגים יש מוטיבציה פנימית להשיג ולהצליח מעבר לציפיות של עצמם ושל אחרים. מנהיגים הם בעלי תשוקה לעבודה, אנרגיה בלתי נדלית לשיפור וצימאון לנסות גישות חדשות. |
| אמפתיה של מנהיג לפי גולמן | אחד מחמשת המרכיבים של א"ר המיושם במקום העבודה. למנהיגים יש אמפתיה – הם מתייחסים לרגשות העובדים בתהליך קבלת ההחלטות וכך משמרים את העובדים לאורך זמן. |
| כישוריים חברתיים של מנהיג לפי גולמן | אחד מחמשת המרכיבים של א"ר המיושם במקום העבודה. למנהיגים יש כישורים חברתיים – הם מסוגלים להניע אנשים בכיוון הרצוי, כישורים חברתיים הם חיבור של שאר המרכיבים: מודעות עצמית, ויסות עצמי, מוטיבציה ואמפתיה. |
| מבחן מסקיט | מדד ביצוע ישיר לא"ר (מאייר וסאלוביי) הכולל 12 מדדי יכולת ב-4 ענפים: תפיסה (הבעות, מוזיקה, סיפורים), סיוע לחשיבה (שיפוטי סינתזה), הבנה וניהול רגשות (דירוג תגובות לתרחישים). מבוסס על תשובות נכונות/טועות וציונון קונצנזוס, מומחה או מונחה מטרה. |
| שיטת ציינון לפי קונצנזוס | אחת משלוש שיטות ציונון במסקיט. הציון נקבע לפי אחוז האנשים שבחרו באופציה, כך שהסכמה קבוצתית מגדירה "נכונות" ללא קריטריון אובייקטיבי. הבעיה: בפריטים קשים הרוב עלול לטעות ורק המוכשרים יצדקו. ההנחה: א"ר מתפלגת נורמלית בדומה לאינטליגנציה קוגניטיבית. |
| שיטת ציינון לפי מומחה | אחת משלוש השיטות לציינון במבחן מסקיט לא"ר. בשיטה זו מומחה או קבוצת מומחים לרגש מחליטים על התשובה הנכונה ביותר לכל שאלה. הבעייתיות בשיטה זו שאין קריטריון ברור מיהו מומחה בתחום הרגש. |
| שיטת ציינון לפי מטרה | אחת משלוש שיטות הציונון במסקיט. בשיטה זו, יוצר הגירוי (למשל מלחין היצירה) הוא המגדיר הבלעדי של התשובה הנכונה לגבי הרגש המובע. הבעיה: כוונת היוצר לא תמיד מנבאת במדויק את הרגש שמתעורר בפועל, והגירוי עלול להתפרש בצורה שונה ומגוונת אצל אנשים אחרים |
| מבחן שוטה | שאלון דיווח עצמי למודלים מעורבים המכיל 33 פריטי דירוג, שסיכומם הממוצע מהווה את ציון הא"ר. יתרון: מאפשר גישה ייחודית לחוויות פנימיות שקשה לחשוף במבחני ביצוע. חיסרון: מודד תפיסה עצמית סובייקטיבית והבנה של האדם ולא את היכולת הרגשית האובייקטיבית והממשית. |
| קרטריון התפתחותי של אינטליגנציה | קובע כי אינטליגנציה מתפתחת עם הגיל והניסיון. להוכחת א"ר כאינטליגנציה, נמצא כי מבוגרים מקבלים ציונים גבוהים ממתבגרים (מאייר וסאלוביי). ביקורת: המחקר הציג רק הבדלים סטטיסטיים בין קבוצות גיל שונות ולא הוכיח תהליך התפתחותי ממשי לאורך זמן. |
| קריטריונים מושגיים של אינטליגנציה | קובעים שאינטליגנציה משקפת ביצועים מנטליים (יכולת) ולא כישורים לא-אינטלקטואליים או העדפות התנהגותיות. נדרש קריטריון חד-משמעי לתשובה נכונה. מאייר וסאלוביי מצאו מתאם בין 3 שיטות הציונון במיון התשובות, וראו בכך הוכחה שא"ר עומדת בקריטריון המושגי. |
| קריטריונים מתאמיים של אינטליגנציה | קובע שאינטליגנציה היא מערך יכולות עם קשר סטטיסטי מתון, המובחנות מאינטליגנציות אחרות. במייס (MSCEIT) נמצא מתאם מתון בין 12 המטלות, המניב ציון כללי וציונים בתפיסה, הבנה וניהול. כמו כן, נמצא מתאם מתון בין המייס לאינטליגנציה מילולית, מה שמעיד על מובחנות. |
| איטלגנציה רגשית של מחוננים | תלוית מדד: גבוהה יותר במסקיט (ביצוע) בזכות יכולת מילולית, מוטיבציה, צורך בהישג וקשב מתמשך. לעומת זאת, נמוכה יותר בשאלון שוטה (דיווח עצמי) בשל ביקורת עצמית גבוהה ודימוי רגשי נמוך. מדגיש את הפער אצל מחוננים בין יכולת ביצועית גבוהה להערכה עצמית רגשית נמוכה. |
| אסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה | מכוונת לפתרון ושינוי המציאות החיצונית במטרה להשפיע על מקור הלחץ ולהפחית מתח. חוקרי מאמר 8 שיערו שבעלי א"ר גבוהה ישתמשו בה יותר עקב השפעותיה החיוביות בעבר, אך למרבה ההפתעה לא נמצא קשר סטטיסטי בין רמת א"ר לשימוש באסטרטגיה זו. |
| אסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה | אחת האסטרטגיות להתמודדות עם לחץ. אסטרטגיה זו כוללת תיעול רגשות הלחץ והמשגה מחודשת של הבעיה כדי להקל על המתח הרגשי. במאמר 8 החוקרים לא מצאו קשר בין א"ר להתמודדות ממוקדת ברגש. |
| אסטרטגיית המנעות | אסטרטגיה המפחיתה מתח באמצעות התרחקות מהבעיה. במאמר 8 שיערו כי בני נוער בעלי א"ר נמוכה ישתמשו בה יותר. הממצאים אישרו קשר שלילי: ככל שהא"ר גבוהה יותר, כך השימוש בהימנעות פוחת. כלומר, אינטליגנציה רגשית גבוהה קשורה לשימוש מופחת בדפוס התמודדות של הימנעות. |
| רגשות אקדמיים | רגשות הקשורים ללמידה ולהישגים (הנאה, תקווה, שעמום). מאמר 11 מציע מודל לשיפור הישגים דרך תפיסה ווויסות רגשות אלו. המודל כולל: הקניית ידע על רגשות אקדמיים ושיטות לוויסותם, ופיתוח התפיסה כי הם ניתנים לשליטה ובעלי ערך. |
| עיבוד אינטלגנטי | הפעלת יכולות קוגניטיביות לזיהוי, חשיבה ווויסות רגשות אקדמיים באופן מכוון מטרה. כולל: זיהוי הרגש במצבי למידה והישגים; חשיבה כידע על הרגשות והשלכותיהם על הביצועים; וויסות כידע ופעולה לשינוי הרגש הנוכחי. מרכיב מרכזי במודל לקידום א"ר לשיפור הישגים לימודיים. |
| תוכניות השתלמות "המחנך הרגיש" | תוכנית למורים לשיפור מיומנויות רגשיות וויסות להתמודדות עם מצבים מאתגרים בכיתה. מבוססת על מודל מאייר וסאלוביי. התהליך כולל חשיבה על ילד מאתגר, למידת טכניקות וויסות וחשיבה מחודשת על אותו ילד מתוך אמפתיה רבה יותר, כדי ליצור סביבה תומכת. |
| מיתוסים של א"ר | אמונות חסרות בסיס אמפירי מוצק בספרות הפופולרית והמקצועית. נוצרו עקב הפופולריות של א"ר באקדמיה, במדיה ובספרי רבי-מכר, ובשל נטיות תרבותיות המדגישות את תפקיד הרגשות בהסתגלות. המיתוסים משקפים את הפער הקיים בין התדמית הציבורית הרחבה לממצאי המחקר בפועל. |
| מדדי ביצוע | מדד ביצוע המותאם למודלים של יכולת - מאייר-סאלוביי-קארוזו לאינטליגנציה רגשית. בודק באופן ישיר את ביצוע הנבדק . יש תשובות נכון/ לא נכון. |
| רווחה אישית | זהו מושג מרכזי בפסיכולוגיה חיובית ומשמעו הערכת האדם את איכות חייו, ז"א הערכת של רמת החוויות החיוביות/חוויות שליליות, רמת מצב רוח גבוהות/נמוכות, סיפוק מהחיים ועוד. יש לה תפקיד משמעותי ביציבות הרגשית והחברתית של האדם. |
| בדידות | מונח סובייקטיבי והיא משקפת את הפער בין תפיסת מערכות היחסים של האדם לבין שאיפותיו ביחס למערך החברתי בו הוא נמצא. מלווה בתחושה לא נעימה של חוסר תמיכה חברתית וניכור והיא קשורה להתנסות לא נעימה של נתק ומשבר ביחסי גומלין. בגיל ההתבגרות ובזקנה יש יותר בדידות |
| תמיכה חברתית | פונקציות המיוצרות עבור האדם ע"י גורמים משמעותיים כמו משפחה וחברים אשר יכולים לתת לו עזרה בהבנה והתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה. תמיכה חברתית מהווה גורם חוסן אל מול אירועי חיים קשים, היא רשת תמיכה הממתנת את השפעת הלחץ ומהווה כלי עזר להתמודדות. |
| ויסות רגשי | צורה של פתרון בעיות. זהו צמצום הפער בין ערך בפועל לערך המטרה של חוויה פנימית של האדם, כלומר, שינוי מצב רגשי קיים למצב רגשי רצוי (מטרה). |
Created by:
DcFactor2