Help
Options
Didn't know it?
click below
click below
Knew it?
click below
click below
Don't Know
Remaining cards (0)
Know
retry
shuffle
restart
0:00
Embed Code - If you would like this activity on your web page, copy the script below and paste it into your web page.
Normal Size Small Size show me how
Normal Size Small Size show me how
פסיכולוגיה קוגנטיבית
הגדרת מושגים למבחן
| Term | Definition |
|---|---|
| אפקט מסיבת הקוקטייל | היכולת למקד קשב במסר אחד ולסנן גירויים אחרים, כמו בשיחה במסיבה רועשת. מודל הפילטר של ברודבנט טוען שהקשב חוסם מסרים לא-קשובים בשלב מוקדם, אך מחקרים מראים שגם מסרים אלו, כמו שם האדם, יכולים להשפיע, ולכן המודל שנוי במחלוקת. |
| אפקט סטרופ | הזמן לשיים צבע של מילה קצר יותר כשהצבע תואם למשמעות המילה (למשל "כחול" בכחול) מאשר כשהצבע מנוגד למשמעותה (למשל "כחול" באדום). האפקט מראה שגירויים לא-רלוונטיים, כמו משמעות המילה, משפיעים על התגובה למרות מאמצי הקשב לסנן אותם. |
| בעיית האיגוד | גירויים שונים, כמו צבע וצורה, מעובדים באזורים שונים במוח. השאלה היא איך אנו מקשרים את התכונות השונות של כל עצם. תיאוריית אינטגרציית התכוניות של טריזמן מציעה שהקשב הממוקד מחבר את התכוניות השונות של גירוי, כך שאנו תופסים אותו בשלמותו. |
| האזנה דיכוטית | ניסוי שבו משמיעים שני מסרים שונים לכל אוזן, והנבדק מתמקד באוזן אחת. בהתחלה, נמצא שהמילים באוזן הלא-קשובה לא מעובדות, אך בהמשך התגלה שמילים חשובות או שכיחות כן משפיעות, מה שהוביל למודלים חלופיים של סלקציה מאוחרת ומחלשת. . |
| חיבורים אשלייתיים | ממצא שתומך בתיאוריית אינטגרציית התכוניות של טריזמן, בו נבדקים מחברים תכוניות של גירויים שונים בצורה לא נכונה. , הנבדקים דיווחו על חיבורים שגויים, כמו משולש צהוב, כשבפועל הוצג משולש כחול ועיגול צהוב. מעיד שהקשב נדרש לחיבור של התכונות |
| חיפוש חיבורי | בניסוי של טריזמן, גירוי המטרה שונה מהמסיחים בשילוב תכוניות (כמו צבע וצורה). זמן התגובה עולה ככל שמספר המסיחים גדל, כי הקשב נחוץ לשילוב התכוניות, בהתאם לתיאוריית אינטגרציית התכוניות. |
| חיפוש תכוניתי | תנאי בניסוי החיפוש החזותי של טריזמן, בו גירוי המטרה שונה מהמסיחים בתכונית אחת (למשל קו אופקי בין קווים אנכיים). זמן התגובה לא תלוי במספר המסיחים, כי זיהוי תכוניות בודדות מתבצע בשלב הקדם-קשבי וללא הפניות קשב. |
| יתרון אותו-עצם | זמן תגובה קצר יותר כאשר גירוי מטרה מופיע באותו עצם בו הופיע רמז מטרים קודם לכן, מאשר כשמופיע בעצם אחר. זה מצביע על כך שהקשב משפר את עיבוד העצם כולו ולא רק מיקום ספציפי, מה שתומך בתיאוריית קשב סמוי. |
| מודל הפילטר של ברודבנט | מודל סלקציה מוקדמת בו הקשב מסנן מידע בשלב מוקדם לאחר העיבוד הפיזיקלי ולפני העיבוד הסמנטי. הקשב בורר את המידע לפי מאפיינים פיזיקליים (כגון קול הדובר), ורק המסר הקשוב עובר לזהוי. תוצאות ניסויי האזנה דיכוטית תמכו במודל, כי לא זכרנו את המילים באוזן הלא-קשובה. |
| מודל המחלש של הקשב | לפי טריזמן, הקשב מחליש את המילים הלא-קשובות לאחר העיבוד הפיזיקלי, והן מתקבלות חלשות יותר במילון הזיהוי. מילים חשובות או שכיחות (כגון שמות) עשויות לעבור זיהוי למרות שהן הוחלשו, כי יש להן סף הפעלה נמוך במילון. |
| מודל הסלקציה המאוחרת | מודל זה טוען שכל המילים, קשובות ולא-קשובות, עוברות עיבוד סמנטי לפני סלקציה קשבית. ממצא תומך: מילים מהמסר הלא-קשוב, שזוהו ללא מודעות, משפיעות על פירוש מילים דו-משמעיות במסר הקשוב. |
| עיוורון לשינוי | תופעה המדגימה את תלות התפיסה החזותית בקשב. שינויים בין תמונות עוקבות לעיתים אינם מזוהים ללא הפניית קשב. ניסויים מראים שזיהוי השינויים משתפר כשהקשב מופנה מראש לאזור השינוי. |
| עיוורון קשבי | תופעה המדגישה את תלות התפיסה בקשב חזותי. גירוי בולט, כמו גורילה בניסוי המסירות, לא נתפס כשקשב מופנה לגירויים אחרים, אפילו אם הוא במרכז שדה הראייה. |
| שיטת הרמז המטרים של פוזנר | שיטה למדידת הקשב הסמוי, בה מבזק פוזנר לנבדקים רמז (למשל חץ) שמכוון אותם לאזור מסוים, ולאחריו מופיע גירוי מטרה. כאשר הרמז תקף, זמן התגובה מהיר יותר, מה שמעיד על השפעת הקשב הסמוי ללא תזוזת המבט. |
| תאוריית אינטגרציה של תכוניות | תיאוריה של קשב חזותי שטוענת שהקשב מחבר את התכוניות השונות של הגירוי, כמו צבע וצורה, כדי לפתור את בעיית האיגוד וליצור תפיסה אחידה של העצם. בשלב הקדם-קשבי התכוניות מזוהות בנפרד, ובשלב הקשב הממוקד הן מחוברות לתפיסה מלאה. |
| תאוריית העומס של הקשב | לפי תיאוריה זו, העיבוד של גירויים לא קשובים תלוי בעומס התפיסתי של המטלה. במטלות עומס גבוה, רוב המשאבים תפוסים, ולכן גירויים לא-רלוונטיים לא יזכו לעיבוד. במטלות עומס נמוך, נשארים משאבי עיבוד פנויים, והשפעתם של הגירויים הלא רלוונטיים מאטה את זמן התגובה. |
| גילוי שינויים וזיכרון לטווח קצר חזותי | בשיטה זו, נבדקים נדרשים לזהות שינויים בין שתי תמונות, והם מוצגים עם ריבועים צבעוניים המשתנים בין התמונות. הממצא הראה שהצלחה בזיהוי שינוי קיימת עד 4 פריטים, וכשמספרם עולה, ההצלחה יורדת, מה שמעיד על מגבלת הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר. |
| אפקט אורך המילה | אפקט זה מצביע על כך שכאשר מרשימה של מילים יש מילים קצרות, נזכור יותר מילים לעומת מילים ארוכות. הסיבה לכך היא שההגיית מילים ארוכות דורשת יותר זמן שינון, ולכן נשארות פחות מילים בזיכרון. אפקט זה תומך בקיום הלולאה הפונולוגית במודל זיכרון העבודה. |
| אפקט הדמיון הפונולוגי | אפקט זה מצביע על טעויות בזיכרון שבהן נבדקים מדווחים על אותיות דומות פונולוגית, למשל P במקום B או F במקום S. ממצא זה תומך בקיום הלולאה הפונולוגית, המנגנון בזיכרון העבודה שבו המידע נשמר כקוד פונולוגי. |
| דיכוי הגייתי | הליך שבו נבדקים חזרו על צלילים לא רלוונטיים בזמן שמצגת מילים לזיכרון. נמצא כי דיכוי זה פוגע בזיכרון סדר המילים, ומבטל את אפקט אורך המילה. הסבר לכך: הדיכוי מפריע לשינון הפונולוגי, תומך בקיום הלולאה הפונולוגית כמנגנון שינון בזיכרון העבודה. |
| הפרעה למאוחר | הפרעה לזכירת מידע חדש עקב למידה קודמת. בניסוי זכירת שלשות עיצורים, ככל שההסחה ארוכה יותר, גוברת ההפרעה משלשות קודמות, מה שמקשה על שליפת השלשה הנוכחית. הסבר זה חלופי לדעיכה, שכן השלשה הראשונה לא מושפעת מהפרעה למאוחר (אין שלשות קודמות שמפריעות לה) |
| הפרעה למוקדם | הפרעה לזכירת מידע ישן עקב למידה חדשה. בניגוד להפרעה למאוחר, כאן מידע חדש מפריע לשליפת מידע שנלמד קודם. שני הסוגים מדגישים את תפקיד הבלבול בין פריטים בזיכרון כגורם מרכזי לקשיי זכירה, ולא רק דעיכה של המידע |
| זיכרון איקוני | זיכרון חושי חזותי ראשוני במודל המודאלי. שומר גירויים כ-1 שנייה, מסביר רצף בסרטים/זיקוקים דרך התמשכות חזותית. ניסוי ספרלינג: קיבולת גבוהה (אולי בלתי מוגבלת), דועך במהירות בחצי השנייה הראשונה לאחר היעלמותו |
| זיכרון לטווח קצר | זיכרון פעיל במודל המודאלי, מאחסן מידע זמני (15-20 שניות ללא שינון). קיבולת: 7±2 פריטים (לפי מילר), אך יורדת במשימות מורכבות. צבירת גושים משפרת קיבולת. משך האחסון נקבע בניסוי בראון-פטרסון עם הסחה |
| זיכרון עבודה | זיכרון עבודה משלב אחסון זמני עם עיבוד דינמי (כגון פתרון תרגילים). כולל: לולאה פונולוגית (מידע מילולי), לוח חזותי-מרחבי (תמונות/מרחב), מנהל מרכזי (סינון והעברת מידע), ומאגר אפיזודי. המנגנונים פועלים במקביל, מאפשרים ביצוע משימות בו-זמנית |
| יצירת גושים | תהליך של חיבור פריטים ליחידה אחת בזיכרון לטווח קצר, המבוסס על קשרים חזקים ביניהם (כמו מספרים או מילים למשפט). הקשר החזק בגוש מסייע לשליפה יעילה, ומגדיל את הקיבולת מעבר ל-7±2 פריטים. מתבססת על קשרים קיימים בזיכרון לטווח ארוך, המאפשרים ארגון מידע |
| לוח חזותי-מרחבי | מנגנון בזיכרון העבודה שמחזיק מידע חזותי ומרחבי לזמן קצר ומבצע עליו עיבוד. לדוגמה, במטלת השוואת עצמים בזוויות סיבוב שונות נמצא שככל שהפער בזוויות גדול יותר, כך זמן התגובה מתארך. זה תומך בקיום הלוח החזותי-מרחבי בכך שהנבדקים מבצעים רוטציה מנטלית באמצעותו. |
| לולאה פונולוגית | הלולאה הפונולוגית היא מנגנון בזיכרון העבודה שמחזיק מידע מילולי פעיל. היא כוללת מאגר פונולוגי לשימור זמני של צלילי מילים ותהליך שינון הגייתי למניעת דעיכה. אפקט אורך המילה, למשל, תומך בקיומה: קל יותר לזכור מילים קצרות כי הן דורשות פחות זמן שינון. |
| מודל מודאלי של הזיכרון | מודל משנות ה-50 וה-60 המחלק את הזיכרון לשלושה רכיבים: זיכרון חושי (מידע חושי לזמן קצר), זיכרון לטווח קצר (כמות מוגבלת של פריטים לכמה שניות), וזיכרון לטווח ארוך (כמות עצומה של מידע). כולל תהליכי בקרה: שינון, קידוד ושליפה |
| רוטציה מנטלית | תהליך שבו נבדקים מסובבים צורות במסך מנטלי כדי להשוות אותן. זמן התגובה מתארך ככל שהפער בזוויות הסיבוב גדול יותר, כי הצורות עוברות דרך כל הזוויות עד להגעה לזווית הנדרשת. ממצא זה תומך בקיום הלוח החזותי-מרחבי, המאפשר יצירת תמונות מנטליות וסיבובן. |
| שיטת הדיווח החלקי | שיטת הדיווח החלקי של ספרלינג בדקה את קיבולת הזיכרון האיקוני. לאחר הצגת מטריצת אותיות, נשמע צליל שהנחה לדווח על שורה ספציפית. נמצא שהנבדקים זכרו 3.3 מתוך 4 אותיות בשורה, מה שמעיד על קיבולת גבוהה אך דועכת מהר. |
| שיטת הדיווח החלקי המושהה | שיטה זו בדקה את משך הזיכרון האיקוני. בניסוי, השהייה בין הצגת מטריצת האותיות לבין צליל הרמז הראתה כי אחוז הזכירה ירד ככל שההשהיה התארכה. נמצא שזיכרון איקוני דועך תוך שניה, בעיקר בחצי השנייה הראשונה. |
| שיטת הדיווח המלא | בניסוי זה, הנבדקים הציגו מטריצה של 12 אותיות לזמן קצר, ולא יכלו לשנן את האותיות. הם התבקשו לדווח על האותיות שראו, אך דיווחו בממוצע רק 4.5. חלקם דיווחו שראו את כל האותיות, אך הן דהו במהירותי. |
| אפקט האחרונות | זהו ממצא במטלת המיקום הסדרתי, בו הפריטים האחרונים ברשימה נזכרים טוב יותר מהאמצעיים, כיוון שהם עדיין בזיכרון לטווח קצר. מטלת הסחה לאחר הצגת הרשימה מבטלת את האפקט, מה שמחזק הסבר זה. |
| אפקט הראשונות | במטלת מיקום סדרתי, הפריטים הראשונים ברשימה נזכרים טוב יותר כי זכו ליותר שינון ונכנסו לזיכרון לטווח ארוך. נמצא שכמות השינון של כל מילה ירדה ככל שהתקדמו ברשימה, בהתאמה לירידת השליפה, מה שתומך בהסבר זה. |
| הטרמה על ידי חזרה | במבחני זיכרון חבוי, הטרמה מתבטאת בביצועים טובים יותר על גירויים שהופיעו בשלב הלמידה. לדוגמה, במטלת השלמת מילים, נבדקים השלימו יותר מילים שהוצגו קודם. אפקט זה נותר אצל אמנזים, מה שמעיד שזיכרון חבוי פועל ללא תלות בזיכרון גלוי. |
| הליך זוכר/יודע | הליך זה מבחין בין שליפה מהזיכרון האפיזודי (זוכר—שיחזור רגע והקשר מהעבר) לבין שליפה מהזיכרון הסמנטי (יודע—שליפת מידע ללא שחזור רגע ספציפי). נמצא שזיכרונות רחוקים עוברים סמנטיזציה—פחות "זוכר" ויותר "יודע". |
| זיכרון גלוי | זיכרון גלוי (מוצהר) הוא סוג של זיכרון לטווח ארוך שנשלף במודע. הוא כולל את הזיכרון האפיזודי (שיחזור רגעים מהעבר) והזיכרון הסמנטי (ידע כללי ללא שחזור רגעים). מחקרים מראים כי ניתן לפגוע בזיכרון הגלוי בלי לפגוע בזיכרון החבוי, כמו HM שיכל ללמוד יכולות חדשות |
| זיכרון חבוי | זיכרון חבוי (לא-מוצהר) הוא זיכרון לטווח ארוך שמשפיע על התנהגותנו ללא היזכרות מודעת במידע מהעבר. הוא כולל זיכרון פרוצדורלי (מיומנויות), הטרמה (השפעת חשיפה קודמת), והתניה קלאסית. שוב דוגמא של HM והיכולת שלו ללמוד למרות הפגיעה בזכרון האפיזודי |
| זיכרון פרוצדורלי (תהליכי) | זיכרון פרוצדורלי הוא סוג של זיכרון לטווח ארוך שקשור לרכישת מיומנויות, כולל מיומנויות מוטוריות, תפיסתיות וקוגניטיביות. הוא פועל ללא היזכרות מודעת. מתבטא בשיפור הדרגתי של ביצועים, כמו למשל בלמידת ציור מבעד למראה. HM לדוגמא זכרונות אפיזודים אך יכל |
| סמנטיזציה של זכרונות מהעבר הרחוק | תהליך שבו זיכרונות אפיזודיים מאבדים את האופי החווייתי שלהם והופכים לידע סמנטי כללי. מחקרי "זוכר/יודע" הראו שככל שעובר יותר זמן מאז האירוע, הסיכוי שהזיכרון יהפוך לסמנטי גובר. (יש הרחבה בקובץ) |
| עקומת מיקום סדרתי | העקומה מראה ירידה בזכירה מהמילים הראשונות ועד האמצע, ואז עלייה במילים האחרונות (אפקט הראשונות ואפקט האחרונות). הממצאים נתמכו במחקרים שהראו ירידה בהחזרות ואובדן אפקט האחרונות בהסחה. |
| אפקט המידע המטעה | אפקט זה מדגים איך סוגסטיה (מידע שנרמז לנו) משפיעה על זיכרון אפיזודי. בניסוי של לופטוס, נבדקים חשפו למידע מטעה, והשפיע עליהם בבחירת תמונה שגויה בשלב המבחן, מה שתומך בהסבר של טעות בניטור מקור והפרעה למוקדם. 1/2 |
| היזכרות מוגברת | נטייה של אנשים מעל גיל 40 לזכור יותר זיכרונות מתקופת הנעורים והבגרות הצעירה. שלושה הסברים לכך: הדימוי העצמי מתהווה אז, שינויים קוגניטיביים בולטים, והשפעת התרבות בקביעת אירועים משמעותיים. |
| הפרעה למוקדם (כהסבר לאפקט המידע המטעה) | הפרעה למוקדם היא קושי בשליפת מידע ישן עקב מידע חדש שנלמד לאחריו. בהקשר של אפקט המידע המטעה, מידע מטעה שנמסר לאחר אירוע חוסם שליפת מידע מקורי. מחקרים מחזקים את הסבר טעות בניטור מקור על פני הפרעה למוקדם. |
| השערת שינון הנרטיב | השערה זו מסבירה את הביטחון הגבוה בזכרונות הבזק, על אף שדיוקם פוחת עם הזמן. חשיפות חוזרות לסיפור האירוע מחזקות את הזיכרון של הנרטיב ולא של החוויה המקורית. מחקר על תאונת הנסיכה דיאנה חיזק השערה זו. |
| זיכרון הבזק | מונח המתאר זיכרונות מאירועים ציבוריים בלתי צפויים ועוצמתיים רגשית, שנתפסים כמדויקים ועמידים. מחקרים הראו כי דיוקם דומה לזיכרונות רגילים, אך הביטחון בזכירתם נותר גבוה עם הזמן. |
| המבנה הקונסטרוקטיבי של הזיכרון | זיכרון אפיזודי אינו משקף במדויק את העבר אלא נבנה משילוב החוויה עצמה, ידע כללי, ציפיות וחוויות נוספות. ממצאים תומכים כוללים טעויות בניטור מקור, השפעות סטריאוטיפים, וסכמות ותסריטים. |
| טעויות בניטור מקור/ייחוס מקור שגוי | זוהי טעות בקביעת מקור זיכרון, לדוגמה מי אמר משהו או איפה פגשנו מישהו. טעויות אלו משקפות את טבע המבנה של הזיכרון, שבו ידע חיצוני משפיע על איך אנחנו מייחסים את הזיכרון. |
| דוגמא לטעות בניקור מקור 1 | טעויות ממוכרות (ניסוי "להתפרסם בין לילה"): כשזוהו שמות לא מפורסמים כשמות מפורסמים לאחר 24 שעות. בניגוד לאלה שנבחנו ישר |
| דוגמא לטעות בניקור מקור 2 | טעויות ממחקרים סטריאוטיפיים: כשמשפטים הייחסו למקור מגדרי שגוי בהתבסס על הציפיות המגדריות. |
| סכמות ותסריטים | סכמות ותסריטים הם תבניות ידע על העולם, כמו סכמה של מטבח או תסריט של הליכה לרופא שיניים. מחקרים מראים שידע זה משפיע על הזיכרון, ומוסיף פריטים שלא היו קיימים במציאות. |
| דוגמא לסכמה ותסריט 1 | נבדקים הוסיפו רכיבים מתסריט הליכה לרופא שיניים לאחר קריאת סיפור על כך. |
| דוגמא לסכמה ותסריט 2 | נבדקים הוסיפו פריטים שתואמים לסכמה של משרד לאחר המתנה במשרד. |
| הדיון על הדמיון | הדיון על הדמיון עוסק בוויכוח בין הגישה התמונתית, שמטילה את הדמיון על ייצוגים מרחביים, לבין הגישה הטענתית, הטוענת שהדמיון מבוסס על ייצוגים טענתיים ומופשטים. הממצאים לא תומכים באופן חד משמעי באף גישה. יש דוגמא של מדמיינים ומה רואים |
| הזנחת צד | הזנחת צד: פגיעה באונת הקודקוד שמביאה להתעלמות מצד אחד בשדה הראייה ובדמיון. ממצאים שונים תומכים במנגנונים משותפים לדמיון ולתפיסה, אך יש גם עדויות לדיסוציאציה ביניהם. (הזנחה תפיסתית ודימוי חזותי). |
| הסבר הידע החבוי | תומכי הגישה הטענתית טענו שבסריקה מנטלית נבדקים מחקים ללא מודע את דפוסי התפיסה על בסיס ידע חבוי. מחקר ללא אפשרות לשנן מרחקים החליש הסבר זה וחיזק את הגישה התמונתית |
| ייצוג טענתי | ייצוג מנטלי מופשט המתאר עצמים ויחסים ביניהם בסמלים ולא כתמונה. הגישה הטענתית טוענת שדמיון מתבסס על ייצוגים כאלה ולא על ייצוג תמונתי, ומוסבר גם דרך ידע חבוי בניסויי סריקה מנטלית. |
Created by:
DcFactor