click below
click below
Normal Size Small Size show me how
פרט ומשפחה 2020
| Term | Definition |
|---|---|
| הגדרת משפחה - ג'ורג' מרדוק | שני מבוגרים פעילים מנית, התחייבות נישואין בין בין הזוג, מגורים משותפים, שיתוף פעולה כלכלי,לפחות ילד אחד. |
| משפחה מתוך קירבה | אלטרנטיבה להגדרה של מרדוק. תחושת שייכות זה לזה. אפקט בחירה. |
| קוהוביטציה | זוג חולק את חייו ומקים משפחה, אך לא מעגן זאת בחוזה נישואין |
| סוציוביולוגיה | הסבר תוצאות חברתיות דרך מונחים ביולוגים |
| אינסטינקט | שרשרת תגובות מולדות לא רצוניות במטרה להישרדות |
| רפלקס | תגובה בודדת, מולדת, לא רצונית במטרה להישרדות. |
| מגדר | תפיסה של מה זה להיות גבר/אישה. (לעומת מין שזה רק עניין פזיולוגי). |
| משמרת שנייה | מוגדר גם כמהפכה שנעצרה. לפי הוכצ'ילד המהפכה במעמד הנשים נעצר או התעכב. הן אומנם יוצאות לעבודה אך עובדות בנוסף משרה בבית. |
| זוגרות | חיים זוגיים של אישה וגבר תחת קורת גג אחת ללא נישואין |
| אנדוגמיה | נישואים באותה קטגוריה חברתית. |
| אקסוגמיה | נישואים מחוץ לקטגוריה החברתית. |
| מונוגמיה | גבר אחד ואישה אחת |
| מונוגמיה סדרתית | להתגרש ולהתחתן מחדש. להתחתן יותר מפעם אחת |
| פוליגמיה | ריבוי בני זוג |
| פוליגיניה | גבר עם הרבה נשים (מייצר הרבה ידיים עובדות, חברות חקלאיות). |
| פוליאנדריה | אישה עם הרבה גברים (נדיר- אפריקה, הודו) |
| נאו-לוקלי | מיגורים במקום שונה מהמשפחה המקורית. |
| דפוס בדלני | רשת חברתית סגורה. (צפופה) גברים ונשים עובדים. אישה אחראית למשק הבית. בילוי נפרד מתאפיין בחלוקת תפקידים מאד ברורה בין גברים לנשים. |
| דפוס משותף | רשת חברתית פתוחה. (רופפת) משק בית מנוהל על ידי שני בני הזוג |
| הרשת החברתית | מונח הסוציולוגי שפרושו האנשים שאיתם אנחנו באים במגע |
| מיקוד שליטה חיצוני | אני לא אשם למעשה, נפל עלי. מזוהה עם צווארון כחול. |
| מיקוד שליטה פנימי | האחריות היא עלי. מזוהה עם צווארון לבן. |
| התפתחות נורמטיבית | התפתחות בהתאם למה ששכיח באוכלוסיה. |
| התפתחות אישית | השוואה של הפרט ביחס לנורמה. ההתקדמות האישית. |
| חיברות משותף / צווארון לבן | יוזמה, עצמאות, פרו-אקטיביות. הילד וצרכיו במרכז. יש דיאלוג של הורה וילד. חיזוקים חיוביים. (שליטה פנימית). |
| חיברות מדכא / צווארון כחול | - מעמד הפועלים,רמת השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה. מודגש העבודה והמשפחה. צייתנות, חריצות, כבוד לסמכות הורה/אחר. מודגשת גם הענישה. פחות חיזוקים חיובים ויותר ענישה. חיזוק חיובי הוא בדרך כלל חומרי. הענישה היא על התוצאה ולא על המניע. (שליטה חיצונית) |
| למה אנחנו צריכים משפחה? | הסבר סוציוביולוגי- העברת מידע גנטי. הסבר סוציולוגי- קיים הרבה זמן, כנראה שזה תורם. |
| איזו מוסכמה/ נורמה נשמרת לאורך כל ההיסטוריה? | גילוי עריות- האיסור לקיים יחסי מין בין הורים לילדים או בין אחים. |
| מדינה פרונטליסטית | מדינה המעודדת ילודה (ישראל כזאת) |
| שבט המוסאו | כאשר נערה מגיעה לבגרות מינית, היא עוברת טקס המכונה "טקס החצאית". בעקבותו אימה מקצה לה חדר בבי תן ובו הנערה יכול ה לארח גברי ם כפי רצונה . בתרבות זו לא קיימים מושג הנישואין ומושג האב . החברה הינה מטריאכלית. |
| הקיבוץ כחברה ללא משפחה - מחקרו של ספירו | זוהי חברה שלא קיים בה עיגון חוזי בין בני הזוג; הם מביאים ילדים לעולם, אך הילדי ם לא חיים עם ההוריהם אלא זה עם זה. התחייבות הכלכלית כלפי הילדים היא לא מהוריהם, אלא מהקהילה. |
| סלידה | אנשים המבלים את רוב זמן יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות |
| דפוס שארות חד קווי | החלק שאנחנו נותנים לו יותר מקום מבחינה סימבולית, מבחינת הורשה )כח כלכלי(, דת ועוד, הוא מצד אחד של המשפחה יותר מאשר מהצד השני; לצד האב < פטרילינאלי, לצד האם< מטרילינאלי . |
| דפוס מגורים פטריוקאלי | האישה עוברת לגור אצל בעלה לאחר הנישואין . הדבר מתאר דפוס שיארות פטריליניאלי . |
| נדוניה | מתנה ממשפחת האם לזוג הנישא . |
| מוהאר | החתן משלם סכום כסף לאבי הכלה טרם הנישואים. מקור מנהג זה הוא פיצוי על אובדן כח עבודה עתידי. |
| דפוס מגורים מטרילוקאלי | הגבר עובר לגור אצל אישתו לאחר הנישואין |
| דפוס סמכות פטריאכלי | הגברים הם החזקים, המובילים והשולטים בחברה . |
| דפוס סמכות מטריאכלי | הנשים הן החזקות, המובילות והשולטו ת בחברה. |
| אובייקטיפיקציה | חפצון של גוף האישה ואף של גוף התינוק |
| מסקנה מפרשת נחמי | הזכות להורות חזקה יותר מהזכות לא י-הורות |
| מדיקליזציה | פלישת הרפואה לתחומים הנחשבים תחומים נטורליסטיים )טבעיים(, כמו: הריו ן ולידה. |
| התפיסה הנאו-ליברלית | ממקמת את האינדיבידואל ואת אושרו במרכז החיים. |
| אנטי-נטליזם | התנגדות עקרונות אידיאולוגית מוסרית לילודה ולמדיניות המעודדת ילודה. לרוב נתמכים באחת הסיבות הבאות : סביבה אלימה, סביבתנות |
| בדלנות | רצון להתנגד ולמרוד בנורמות המקובלות |
| בחירת בן זוג - גישה הומוגנית | תפיסה המדגישה את הדמיון בין בני הזוג. טוענת כי אנשים נוטים לבחור בני זוג שדומים להם בתכונות המרכזיות |
| בחירת בן זוג - גישת הצרכים המשלימים | מדברת על כך שאנשים נוטים לבחור בני זוג שהפוכים להם בתכונות המרכזיות . הסיבה לכך היא שהניגודיות הזו משלימה אותנו. |
| בחירת בן זוג - גישת הסינון | סינון ב- 3 שלבים: 1) חיפוש דמיון באפיונים אישיי ם- סטטוס חברתי, מוצר, דת, תרבות גיל 2) בדיקה של מידת ההתאמה מבחינת דעותיו וערכים כלליים 3) אם מתקיימים א' ו-ב', אז נבחרת התאמת תכונותיו לצרכי האישיות - כלומר, מחפשים בני זוג בעלי מאפיינים משלימים לשלנו. |
| בחירת בן זוג - גישת החליפין | אנשים שואפים למצוא את ה"עסקה הטובה" בבחירת בני זוגם. ההחלטה בעניין נישואין היא רציונלית, בה שוקלים את היתרונות מול החסרונות ש ל בן הזוג . |
| בחירת בן זוג - גישת הרווח המירבי | הגישה רואה בנישואין פעולה רציונלית, כאשר השאיפה היא למקסמם את הרווח. "הכי טוב שאני יכול להשיג" |
| שיווי משקל הכרתי | אינטרקציות עם אנשים שדומים לנו מתגמלת יו תר. זוהי אינטרקציה שיש בה פחות חיכוכים, ויכוחים וא י-הסכמות . |
| קפיטליזם רגשי | זהו מושג שמדבר על כך שאין לנו יכולת לנתק בין התפיסות הקפיטליסיות שאנחנו חיים על פיהן, לבין היבטים רגשיים, וביניהם גם לזוגיות . אנחנו עסוקים בצורה מתמדת ב"האם זה המקסימום שאני יכול לקבל?", וב"האם מגיע לי יותר?" |
| עקרון ההכבדה | מתאר מצב שבו אדם )או בפרט גבר( נחשב מוצלח כי הוא מצליח להסתדר עם אלמנט של קושי בחייו |
| תהליך חיברות | תהליך בו אדם הופך להיות יצור תרבותי, תוך למידת תפיסות וערכי ם ברמת המאקרו ולמידת הדברים מצופים ממנו מרמת המיקרו. |
| חיברות ראשוני | תהליך למידה חברתי הנמשך בשנות הילדות וההתבגרות |
| חיברות משני | תהליך למידה חברתי שנמשך כל החיים |
| הניסוי של הרלו | גידול של קופים במסגרת חסך קיצונית, הפרדה מההורים הביולוגיים |
| ילדי הפרא | ילדים שגדול במסגרת דומה לניסוי של הרלו (תנאי חסך קיצוניים) |
| דטרמניזם חברתי | התנהגותו של כל מבני המשפחה תלויה, בין היתר, בהתנהגותם של האחרים |
| "מודל החליפין" לפי ארנולד סיימרוף | מתאר את ההשפעות הדו-כיווניות המתמשכות בין הורים לילדים ומביא בחשבון גם את ההקשר החברתי-כלכלי של המשפחה |
| חיברות לתפקידי מגדר | נשים וגברים לומדים איזו התנהגות הולמת עבור מינם. |
| סוכני חיברות משניים | בהמלך החיים אנו עוברים במסגרות חיים רבות מחוץ למשפחה, אשר תורמות לתהליכי החיברות. אלה הם סוכני החיברות המשניים |
| קהות חושים | חשיפה מתמדת לאירועי אלימות גורמת לחסינות בפני מראות קשים, כך שסף הזעזוע והריגוש עולה עד כדי קהות חושים. כתוצאה מכך עולה הביקוש ליותר אלימות ולמראות אלימות קשים יותר . |